דסי אלעד, דולה
ליווי היריון ולידה בצפון
קרעים בלידה
הנושא הזה מטריד כמעט את כולן.
כמעט כל אישה בהיריון שאני נפגשת איתה ומדברת איתה על הלידה מפחדת להיקרע.
ועוד יותר - נשים מפחדות ש"יחתכו אותן", והכוונה היא שצוות חדר הלידה יעשו להן חתך יזום בפרינאום.
זה מאד טבעי לפחד, אך כדי קצת להוריד את החרדה
השתדלתי לכתוב כאן כמה שיותר מידע על הנושא.
מה הוא הפרינאום
זוהי ריקמה גמישה מאד מאד, הנמצאת בתחתית פתח הנרתיק. איזור זה נתון למתיחה מאד גדולה בזמן יציאת ראש התינוק. כאשר הלידה מתרחשת, הורמוני הלידה מרככים מאד את רקמות הנרתיק על מנת שיוכלו להימתח ולהתגמש, ולאפשר את הלא ייאמן...
כמו כן בזמן הלידה ישנה בנרתיק הפרשה סמיכה של נוזל סיכה העוזר לריכוך ולהחלקה של התהליך.
לעיתים בלידה נוצרים קרעים בנרתיק ובעיקר באזור התחתון, הפרינאום.
את חומרת הקרע ניתן למדוד בדרגות שונות,
אך חשוב לציין שרובן המכריע של הלידות הספונטניות ללא התערבויות מסתיימות עם פרינאום שלם, או עם קרע בדרגה מאד קלה.
בנוסף - לפרינאום (ובכלל לגוף שלנו) יש יכולת החלמה מרשימה מאד, ונשים יולדות שוב גם אם חוו קרע בלידה הקודמת.
אלו גורמים משפיעים על ייתכנות קרע?
בריאות הרקמות של האישה - תזונה בריאה מיטיבה מאד עם גמישות הרקמות והיכולת שלהן להמתח ללא פגע, ואף על יכולתן להחלים מקרעים.
תנוחת האישה – שכיבה על הגב בעת לידת ראש התינוק מעלה את הסיכון לקרע, כמו כן תנוחת כריעה שאינה נתמכת. (הפרינאום מתוח עוד לפני הגעת ראש התינוק לפתח הנרתיק)
הכי פחות סיכוי להקרע – על הצד ועל הברכיים. על הברכיים לוקח את רוב לחץ הראש של התינוק קדימה ולא על הפרינאום.
התערבויות - פיטוצין, הנחייה ללחיצה יזומה, לידה מכשירנית, קריסטלייר ('לחיצה על הבטן') - כל אלה מעלים סיכוי ללחץ לא סביר על הרקמה ולגרימת קרעים.
תנוחת ראש התינוק – אם התינוק נכנס לתעלת הלידה בתנוחה לא מיטבית, זה יכול לאתגר את רקמת הפרינאום.
מהירות הלידה – בלידות חטופות יש סיכוי גדול יותר לקרעים
קרעים וחתך בלידה הקודמת – איזור הצלקת פחות גמיש ויותר מועד להקרע.
מיקום הלידה – במקומות בהם אחוז ההתערבויות גבוה, וכן אחוז חתך החיץ גבוה, עולה מן הסתם הסיכון לנזק לפרינאום.
אוסיף כי בכלל זה נכנסת כמובן גם האפשרות ללדת בבית, בו אחוז הקרעים נמוך משמעותית, כיוון שאחוז ההתערבויות נמוך מאד. (וכמובן שלא מתבצע חיתוך חיץ בלידות בית).
הגישה שטוענת שהמיילדת או הרופא אמורים "לשמור לנו על הפרינאום" משקפת את התפיסה הרווחת כי הגוף שלנו לא יודע ללדת בעצמו כהלכה, ולכן צריך לשמור עלינו מפניו, ולבצע התערבויות כדי למנוע את הקרע.
ההיפך הוא הנכון – באחוז גבוה מהמקרים ההתערבויות הן אלה שגורמות לקרעים או בסופו של דבר לביצוע אפיזיוטומיה (חתך יזום).
מה שהצוות המלווה הכי אמורים לעשות זה לתמוך ולעודד לידה פיזיולוגית ובריאה וכך להפחית את סיכויי הפרינאום להיקרע, וזה אומר שצריך לחשוב על איך לאפשר לפרינאום להיפתח ולהימתח בכוחות עצמו.
הגנה על הפרינאום הוא עניין של גישה מיילדותית. רוב העבודה אשר נדרשת מהמלווה הרוצה לתמוך בלידה טבעית הוא בעיקר תמיכה ודאגה שראש התינוק לא יקפוץ החוצה באופן מהיר מידי, ואת זה ניתן לעשות בכל תנוחה שבה האישה בחורת להיות! (גם במים). האמירה 'כדי שאוכל להגן לך על הפרינאום את צריכה לשכב על הגב' היא אמירה לא נכונה והיא איננה לטובת האישה, ונובעת בעיקר מהרגל של צוות חדר הלידה, ומהדרך בה בדרך כלל מלמדים לקבל לידה.
עיסוי פרינאום – אין הוכחה במחקרים שאכן עיסוי פרינאום לפני הלידה מוריד סיכון לקרע. הכנה של הפרינאום לפני הלידה גם היא מנוגדת לתפיסה שהגוף שלנו יודע ללדת בביטחה.
לא כתוב בהוראות היצרן – 'יש לבצע עיסוי פרינאום לפני הלידה', ואני יכולה להבטיח שבכל מקרה, גם אצל נשים שלא עשו הכנה לפרינאום – הוא יימתח כאשר יגיע זמנו ובתנאים ההורמונליים הנכונים.
למרות שעיסוי פרינאום לפני הלידה עשוי להגדיל את הביטחון לנשים מסוימות, וביכולת של הפרינאום שלהן להימתח, ומהאספקט הזה אני אכן יכולה לראות את היתרון בפעולת ההכנה, וכמו כן בתרגול הרפיית הפרינאום.
תירגול הרפייה - תירגול של הרפיית רצפת האגן בשילוב נשיפות ארוכות עשוי להוריד לחץ מהאיזור בזמן הלידה ובריכוכו, ובכך לעזור בצימצום הסיכוי לקרע.
משיכת שמן על איזור הפרינאום או הנחת פדים חמימים - גם הם עשויים לעזור בהרפייה ובריכוך.
לידות מים בהחלט מורידות סיכון לקרעים. המים מרככים את הרקמה, ותומכים באישה בתהליך ההרפיה.
עיסוי בפרינאום בלידה עצמה על ידי המיילדת – לי זה מרגיש המון התעסקות באזור הנרתיק כשהאישה מנסה להתרכז בללדת. זה מפריע ובעיקר אין בזה צורך, ובהרבה מקרים שאני רואה (בבתי חולים) העיסוי נעשה בברוטליות. אני רואה בזה התערבות לכל דבר, חוסר אמון ביכולת של הנרתיק להיפתח, מחייב את האישה להיות בזויות מסוימות שנוחות למיילדת, ופחות מיטיבות עם האישה ופחות תומכות בהמשך לידה תקין.
זכרי שקרעים ספונטניים הם חלק מתהליך הלידה, הגוף יודע להחלים נפלא! הסיכון לקרע רציני בלידה פיזיולוגית ללא התערבויות הוא רק 3 אחוז!